GURUNG SANGMU KARMA נ' עזבון המנוחה פנינה כהן ז"ל ואח'

פסק דין

פסק דין

בפנינו תביעתה של הגב'KARMA SAGMU GURUNG (להלן - התובעת), אשר הועסקה כמטפלת סיעודית של הגב' פנינה כהן ז"ל (להלן - המנוחה) ושל מר אפרים כהן ז"ל (להלן - המנוח) כנגד עזבון המנוחים ויורשיהם עפ"י דין - הנתבעים 3-5 וכנגד חברת ההשמה שלטענתה היתה אחראית להעסקתה אצל המנוחים, לחיובם ביחד ולחוד לשלם לה שכר עבודה לחודש וחצי אחרונים לעבודה, ולשלם לה הפרשי שכר מינימום, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית וחגים, גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית בסך כולל של 15,724 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר.

לציין, כי כמבואר לעיל בכותרת לפסק הדין, בינתיים, בהעדר הגנה/התייצבות ניתנו פסקי דין כנגד הנתבעים 4-6 בתובענה שבנדון, ונותרה לדיון בפנינו תביעת התובעת כנגד הנתבעת מס' 3 - גב' נעמי יעקובסון (להלן - הנתבעת) לחייבה ביחד ולחוד עם הנתבעים האחרים בסכומי התביעה שבנדון.

לציין, כי בין תום פרשת הראיות למתן פסק דיננו, אף הוגשה בקשה על ידי הנתבעת מס' 6 לביטול פסק שניתן בהעדר, בשקה שהועברה בשלב ראשון לתגובת הצד שכנגד.

העובדות

ואלה העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:

1.התובעת הינה אזרחית מדינת נפאל, אשר לטענתה הובאה לארץ באמצעות אליזה ירושלמי, היא הנתבעת מס' 6 ביום 25/1/07 והחלה לעבוד מיד עם הגעתה בסיעוד שני המנוחים.

המנוחה, כבת 80 בעת מותה, סבלה ממחלות שונות שהגבילו את תנועתה, הגם שאין חולק כי יכלה ללכת בכוחות עצמה ונעזרה בהליכון בביתה ובכיסא גלגלים מחוץ לבית.

המנוח כבן 88 במותו, אף הוא סבל ממחלות שונות ונקק לסיוע ועזרה.

2.מכל מקום, לא היה חולק בין הצדדים כי בפעל הועסקה התובעת בטיפול במנוחים החל מיום 25/1/07 ועד ליום 15/5/07, כפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלה האם יחסי העבודה הסתיימו ביוזמת המעביד, או שמא כטענת הנתבעים ביוזמת העובדת שנטשה את העבודה.

3.אין חולק בין הצדדים כי לא נחתם חוזה בכתב בין התובעת לבין מי מהמנוחים, הגם שלטענת התובעת סוכם איתה בעל פה כי תהיה זכאית למשכורת חודשית בסך של 600$ לחודש בתוספת 100 ₪ לשבוע דמי כיס, טענה המוכחשת על ידי הנתבעת.

ודוק, בין אם כך סוכם ובין אם לאו, ממילא לטענת התובעת, גם סכום התמורה שסוכם איתה אינו עולה כדי שכר המינימום כהגדרתו על פי חוק, כך ממילא נכללת פלוגתא זו במסגרת תביעתה של התובעת להפרשי שכר מינימום.

4.למרבה הצער, בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה נפטרה המנוחה, ועל כן כתב התביעה שהוגש במקור כנגד המנוחים והנתבעת מס' 6, תוקן כך שבמקום המנוחה נתבע עזבון המנוחה, וצורפו לכתב התביעה הנתבעות 3 ו-4 בהיותן בנותיה ויורשותיה על פי דין של המנוחה. כמו כן באותו שלב מונתה למנוח אפוטרופוסית - היא הנתבעת מס' 4 ועל כן בכתב התביעה המתוקן, נתבע המנוח באמצעות אופוטרופוסיתו - הנתבעת מס' 4.

5.ואם בכך לא סגי, הרי שלמרבה הצער, בסמוך לאחר מכן נפטר גם המנוח ועל כן תוקן כתב התביעה פעם נוספת כך שנתבעו עזבונותיהם של המנוחה והמנוח כנתבעים 1 ו-2, וצורפו לכתב התביעה הנתבעים 3-5 היינו הנתבעות 3 ו-4 ואחיהן הנתבע מס' 5 מכח היותם ילדיהם ויורשיהם על פי דין של המנוחים וזאת בנוסף לנתבעת מס' 6.

מכל מקום, עד לתום פרשת הראיות בתביעת התובעת כנגד הנתבעת משבנדון, לא נטען ולא הוכח כי קיימת צוואה למנוחים, כי הוגשו בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה או כי מונה מנהל עזבון לעזבונות המנוחים.

6.וכך, במסגרת תביעתה שבנדון, עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום הסכומים כדלקמן:

א.שכר חודש וחצי אחרונים בסך כולל של 5,565 ₪.

ב.השלמה לשכר מינימום בסך כולל של 1,832 ₪.

ג.חלף הודעה מוקדמת בסך כולל של 519 ₪.

ד.גמול עבודה בשעות נוספות בסך כולל של 3,895 ₪.